מיכאל אברמסון היה תלמיד מבריק והקדיש את עצמו ללימוד התורה בישיבת חפץ חיים בקווינס ניו יורק.  אחרי נישואיו, המשיך

.לגור קרוב לישיבה.  היה לו אשה תומכת, ילדים נחמדים, ועתיד מלא הבטחה.  ואז הגיע אסון

היה לו כאבי תופת בבטנו ואבחנו אותו עם סרטן בבטן.  מצבו הדרדר מהר ושכב בבית חולים סלון-קטרינג, בין הטובים יותר בעולם

.בטיפולי סרטן

משה שפס, חבר שלו מהישיבה, בקר אצלו לעיתים קרובות ולעזור לו פיזית ורגשית.  הוא כעת ראש ישיבה בישיבת תפארת נפתלי

.בניו ג'רזי

אחת הנשים הקשורות לכולל הכירה אחות שעבדה בסלון-קטרינג ששמה יהודית הלפרין.  היא שאלה את יהודית אם תועיל לעזור את מיכאל בכל דרך שתוכל.  יהודית עבדה במחלקה אחרת בבית החולים אבל בכל זאת בקרה אצל מיכאל.  היא הכירה את מהלכים בית

.החולים ולכן יכלה לעזור גם בענייני רגישות כלפי יהודי דתי הנמצא בבית החולים

מיכאל אכן נעזר מאת משה ויהודית.  יום אחד מיכאל שם לב שלמשה ויהודית משהו משותף ביניהם – שניהם לא נשואים עדיין.  עד

.כה הם גם לא נפגשו.  מיכאל החליט שבמקום ליכנס לדיכאון על מצבו, הוא יהפך להיות שדכן

מיכאל בקש משניהם מה הם חשבו על הנושא.  כל אחד סרב בהתחלה.  האמת היא שמיכאל בקושי הכיר את יהודית אז איך ידע

 ששניהם מתאימים.  שנית, אפילו אם היה פה אינטרסים משותפים, לשניהם מטרת שונות לגמרי – לא היה על מה לדבר – ככה

.חשבו

מיכאל לא ויתר.  הוא דבר עם משה ויהודית בנפרד לגבי קטע שלמד בספרו של הרב פסח קראון (ארת-סקרול מגיד).  הגמרא במסכת שבת דף קכז עמוד א רושם פעילויות שדרכן אדם זוכה לקבל שכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.  חלק מהרשימה כתוב כך: ...ביקור

.חולים, הכנסת כלה, ולווית המת...  סדר הדברים האלו הם מעורבבים.  לווית המת אמור לבוא אחרי ביקור חולים – זה הגיוני למה הכניסו לתפילה זו הכנסת כלה שנראה לא בסדר הנכון?  הסטייפלר רב ענה שהזכות לטפל בהכנסת כלה הוא כל כך חזק שהוא יכול להפריד בין ביקור חולים ללווית המת.  מיכאל הבין שאם יוכל לארגן פה שידוך, זה יכול להיות זכות לקראת השתפרות מצבו

.הרפואי

אחרי ששמעו את זה, איך יכלו לסרב?  הם הסכימו תחת לחץ להיפגש – אבל לפעם אחת בלבד.  נו, נחש מה?  הם מצאו חן בעיני

.השני, המשיכו לצאת ולאחר זמן מה התארסו

זמן קצר לאחר מכן, מיכאל חווה אירוע שכמעט גרם למותו.  התחיל שוב לדמם מהבטן.  נאבד לו כמויות במהירות כזאת שלא הספיקו להזרים לו דם חדש דרך אינפוזיה.  ללא ספק הצוות הרפואי חשה שהוא לא ישרוד יותר מכמה שעות.  אבל למיכאל היו לו

.תכניות אחרות.  כשהרב בקש ממנו לומר את הוידוי, הוא סרב.  אמירת וידוי היה כאילו הוא מוותר על חייו

.צוות בית החולים היו בהלם שמיכאל שרד את אותו היום ולאחר זמן קצר שוחרר מהאשפוז לגמרי.  חזר לביתו לחיקו של משפחתו

נגד כל הגיון רפואי, מיכאל, שהיה צפוי למות בבית החולים, חי מספיק כדי להשתתף בחתונתם של משה ויהודית, למרות גופו

.ההרוסה מסרטן

מיכאל נפטר לאחר מספר שבועות אחרי החתונה. כשנפטר, היה בטוח שהמצווה של הכנסת כלה והברכה מהסטייפלר רב, האריך את

,ימיו מעבר מה שהיה אמור להיות.  מיכאל, גבר צעיר, למרות המצבים הקשים ביותר, תמיד בחר בחיים. (הרב ברוך לדרמן

.(בשבועון "שולוויק", 7 באוקטובר 2005